Share   Print  Save   Become a Fan

תחת אבק – ההיסטוריה

במנהרות – הזמן ונפתוליו;
במחילותיו של העבר,
אשר כסה רובדי –
אבק ושחק:

רובצה – תהילת – הימים,
שחלפו
ושל הערכים,
שעליהם אבד כלח.

התרבויות,
שתהילתן – הייתה
לתהילת – העולם:

פארן והודן,
מפיצים את אורם,
גם על עולמינו.

זוהרה של העדה
עתיקת – יומה,
אינו דעך,
כי הוא אדיר
כקרני - השמש.

תחת אבק
של הימים מסו,
כשלג וגלידי –
קרח,
נצור עברה
וצור – מחצבתה,
של האנושות לדורותיה.

גאווה רבת –
פארה,
על היופי והחן,
שלא הבלו אז;

על התהילה והגדולה,
בהם העולם –
לבש את ההדרת.

במעבה של הימים,
טרדו,
כחתף – סיבובו,
של גלגל – ההיסטורייה,
שמורה המהות,
של קיום – האנושות,
ושאר ברויי –
עולמינו.

בעובי – הקורה,
של העתות,
ממנת – חלקם
של דורות – קדמייה,
אצר שתותו ויסודו
של התבל,
על כל רחבי – השמיים.

הרוח האמיתית,
של קיום ויצירה,
טמונה אי – שם,
תחת מימיו
של ים סוער,
של ההיסטורייה,
אשר דההו – ימיה.

תחת אבק – העבר,
אשר זוהרו וזיוו,
נישאים מעל התבל,
כציפורי – הזהב,
שזהב – גפן,
מהיר להן
את הטיס,
נחבא רומו של העולם,
שהיום,
אין מורגש עוד.

משבי – רוחה המודרנית
של התרבות,
נושאים על כנפיהם תוצר,
אשר בסס
במים עכורים,
כדגים,
חלודי – קשקשת;

זוהרה של התרבות
האמיתית,
שקע מזמן,
בים של מי – שפך.

כתובי – קולמוס,
אינם עוד,
רבעם ואורחם
של בני – דורינו;

הנגיעה בדברי – ימים
של העבר,
אין – עוד,
בשטח – עניינם
של צעירי – ימינו.

התיאטרון,
לא בא עוד בחשבון,
לדאבונינו;

הידע בהיסטורייה
ובאומנות,
אינו נחשב למעלה
ולציון – דרך.

תחת – אבק
של ההיסטורייה
הרחוקה והלא כל – כך
מטווח – ידינו,
טמומה אבן – השתייה,
של מהותינו הערכית
ומלאת – רוח.

העולם עוד יבין,
את משגאו,
כאשר ויתר,
על פניני – עברו
הזוהר והנוצץ,
כאבני – נופך;

הוא יידע
את חרטיו,
על כל אשר,
השם לנשייה ושוכח.

תקווה –
ידי הכותבייה,
כי יום יבוא!
שבירכתו,
נראה את העולם,
לובש לו מחדש,
את גלימתה של התרבות,
שנכחשה בינתיים;

נראה אותה,
קמה לתחייה,
בחוצות – הערים
ובשדות – חקלאי.

נראה את הסביבה,
בשגשוגה;
את כדורים פורחים של התרבות –
עולים מרומה.

ותהילת – דורות,
שאבק – קדומים אופף אותם,
תקום לתחייה
ותפיץ את כדודה,
גם עלינו!!!